מכללה או אוניברסיטה, מה יותר כדאי?

לא החלטת איפה ללמוד? אנחנו ננסה לעזור...

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר המוסדות האקדמיים שפועלים בישראל ובמגוון מסלולי לימוד שהם מציעים. להזכירכם, עד לפני כעשור, לימודים אקדמיים התאפשרו רק למי שעמד בתנאי קבלה ללימודים באוניברסיטה, או לטכניון. כיום יש קרוב למאה מוסדות אקדמיים, שאפילו מבחינת הפריסה הגיאוגרפית שלהם – נגישים לכולם.

לצד היתרונות הרבים של השפע וההיצע הרחב, עולות שאלות רבות הנוגעות להבדלים בין מוסד אקדמי זה למשנהו. אוניברסיטאות, מכללות פרטיות, מכללות איזוריות, שלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל, כולם כאחד, מציעים לך להניח בהם את אבני היסוד לחייך המקצועיים. גם תנאי הקבלה בחלקם, אינם נוקשים כפי שהיו בעבר וסטודנטים רבים מוצאים עצמם ניצבים בפני מגוון עצום של אפשרויות. האם הלימודים באוניברסיטה שונים מהלימודים במכללה? בהחלט.

מהי אוניברסיטה ומה מאפיין לימודים באוניברסיטה?

השקפת העולם עליה נשענות האוניברסיטאות, לא השתנתה במהלך השנים. אוניברסיטאות ראו עצמן מאז ומתמיד כבתי חרושת לידע, בית החרושת מיצר את הידע באמצעות מחקר, שומר עליו ומעבד אותו ובסופו של יום, גם מנחיל אותו לצרכניו – הסטודנטים. רכישת הידע מזכה את הסטודנט בקבלות – תעודות ותארים. רוב הידע שרוכשים בה הסטודנטים לתואר ראשון, אינו מעשי, אלא עיוני ומחקרי, אך יש לו ערך רב בבואם להשתלב במסגרות מעשיות שונות.

חמש האוניברסיטאות הגדולות שפועלות בארץ, הן האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת בן גוריון. בנוסף להן, ישנם האוניברסיטה הפתוחה, מכון ויצמן לתארים מתקדמים והטכניון.

לעומת מוסדות אקדמיים אחרים, אוניברסיטאות מתאפיינות במספר רב מאוד של סטודנטים, סגל אקדמי רב יותר, מגוון רחב של תחומי ומסלולי לימוד ושטח עצום עליו הן משתרעות. סטודנטים רבים באוניברסיטאות יחושו שהם "בורג קטנטן במערכת", שכן טבעי לחלוטין שסטודנט למשפטים, יעבור לימודי תואר שלמים מבלי להתקל בסטודנט לביולוגיה באותה אוניברסיטה בדיוק.

מאפיין נוסף שסטודנטים רבים באוניברסיטאות מעלים, נוגע לסגל האקדמי. כאמור, אוניברסיטה לרוב תראה עצמה כ"בית חרושת לידע" וככזו, היא תחלק את משאביה בין פיתוח הידע, שימורו והקנייתו לסטודנטים. לא אחת עלתה הטענה כי מאחר והמחקר נמצא בראש ענייניה של האוניברסיטה, המרצים אינם משקיעים מספיק בטיפוח הסטודנטים ובהעברת ההרצאות.

סוגי מכללות ואופיים של לימודים במכללה

מכללות אזוריות

כולם כאחת, התחילו את דרכן כשלוחות של האוניברסיטה האם, מתוך רצון להגדיל את נגישותם תושבי הפריפריה, להשכלה גבוהה. עם התפתחותן, זכו לא מעטות מהן באישור של המועצה להשכלה גבוהה לפעול באופן עצמאי. אותן מכללות מציעות לימודי תואר בתחומים מגוונים, עם תנאי קבלה נמוכים מאלו של האוניברסיטאות.

בשונה מסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות, בוגרי המכללות לרוב מעידים כי היחס שקיבלו מהסגל האקדמי היה חם ואישי, שחשו בנוח לפנות למרצים בשאלות ובקשות שונות ושהמרצים לרוב שמחו להיות נגישים. גם מבחינת הדינאמיקה בין הסטודנטים לבין עצמם, רובם מכירים את רובם, לכל הפחות על פי מראה חיצוני.

מכללות טכנולוגיות

בראשית דרכן, רוב המכללות הטכנולוגיות היו בתי ספר מקצועיים, שהעניקו ללומדים בהם הכשרה מקצועית והתואר הנחשק ביותר שיכלו להציע לבוגריהן, היה תואר הנדסאי. תארי B.Tech – "בוגר בטכנולוגיה", או B.Sc – "בוגר במדעים", הוענקו עד לא מזמן רק על ידי אוניברסיטאות וכיום, גם המכללות הטכנולוגיות מעניקות תארים אלו לבוגריהן.

מבין שני התארים, תואר ה - B.Sc – "בוגר במדעים" נחשב יוקרתי יותר ובוגרי תואר זה יכולים להמשיך ללימודי תואר שני, ללא שום צורך בהשלמות קורסים. בהתאם, כמעט כל המכללות הטכנולוגיות בארץ נמצאות באחד מהשלבים למעבר בין מוסד אקדמי שמעניק תארי B.Tech, לכזה שבוגרים זוכים בתואר B.Sc. אולם, הציוד הטכנולוגי שנדרש לשם הכשרת סטודנטים לתואר ברמת B.Sc, הנו ציוד יקר מאד, חלק מהמוסדות האלו, בעיקר הצעירים שבהם, מתקשים לגייס את הכספים הדרושים לשם כך.

עומס הלימודים במכללות הטכנולוגיות הוא הגדול מבין המכללות וגם חתך האוכלוסיה בהן שונה מזה שניתן למצוא במכללות האחרות, ודומה יותר לחתך האוכלוסיה בטכניון – פחות נשים, יותר עולים מברית המועצות לשעבר.

מכללות פרטיות

המכללות הפרטיות הראשונות שנפתחו, נפתחו מתוך רצון להוציא את לימודי המשפטים אל מחוץ לכתלי האוניברסיטה. באותה עת דרישות הקבלה ללימודי משפטים באוניברסיטה היו גבוהות מאוד וסטודנטים רבים שלא עמדו בהן, בחרו ללמוד משפטים בחו"ל. בשונה מההנחה המשתמעת משמן – מכללות פרטיות, אינן נמצאות בבעלות פרטית וכולן עמותות שלא למטרת רווח. כיום ניתן למצוא בהן מגוון מסלולי לימוד לצד לימודי המשפטים, כמו מנהל עסקים, מחשבים ומדעי ההתנהגות.

ארבע המכללות הפרטיות הגדולות בישראל, הן הקריה האקדמית, המרכז הבין תחומי בהרצליה, המכללה למנהל ומכללת נתניה. יש להן קמפוסים יחסית גדולים ומפוארים, מספר רב של סטודנטים ומסלולי לימוד מגוונים. בנוסף, קיימות שתי מכללות פרטיות בתחום המשפטים בלבד, שערי משפט והמכללה למשפטים ברמת גן.

הן אינן מציעות תארים מתקדמים וגודלן דומה לגודלו של בית ספר תיכון ממוצע. לתארים מתקדמים, ישנם מכון לנדר ומכון שכטר, לשניהם אוריינטציה לתחומי היהדות השונים ואינם מציעים תארים ראשונים.

שכר הלימוד במכללות אלו יחסית גבוה, אך מבחינת מרקם האוכלוסיה – למרבה הפלא לא כולם ילדי עשירים ואוכלוסיית הסטודנטים יחסית הומוגנית. למרות שבמדדים אובייקטיביים, תנאי הלימודים, השירות והיחס של הסגל הניהולי והאקדמי, אינם שונים במכללות הפרטיות מאלו שניתן למצוא במוסדות האחרים – הסטודנטים מביעים אי שביעות רצון.

ניתן להעריך שאי שביעות הרצון הזו נובעת בעיקר משכר הלימוד הגבוה, שטיפח בהם ציפיות גבוהות לא פחות.

לימודי תואר, הם השער שלך לשוק העבודה. אחד השיקולים שחייבית להיות חלק מכל בחירת מסלול לימודים ומוסד אקדמי – הוא שיקול הנוגע לאופן בו תארים שונים ומוסדות אקדמים שונים נתפסים בעיני המעסיקים הפוטנציאליים שלך.

לחץ כאן לקרוא עוד: הבדלים בין מכללה לאוניברסיטה מבחינת מעסיקים