נחיצותו ותועלתו של מבחן פסיכומטרי

כיצד בודקת הבחינה הפסיכומטרית התאמה ללימודים אקדמיים?

קיימות מחלוקות רבות סביב נחיצותו של מבחן פסיכומטרי ויכולותיו לשקף בצורה אמיתית, שוויונית ומדויקת את התאמתו של נבחן זה או אחר, למסלולי לימודים שונים. רבים מתנגדים לבחינה, בטענה שבחינה פסיכומטרית אינה יכולה למדוד פוטנציאל הצלחה של סטודנטים ויש בה מאפיינים היוצרים הפליה בין אוכלוסיות שונות. יחד עם זאת, נכון להיום סטודנט המעוניין במסלול לימודים אקדמיים, בין אם במסגרת אוניברסיטאות, או מכללות בישראל, נדרש לעבור את הבחינה.

מבחן פסיכומטרי ככלי למדידת פוטנציאל

אז מדוע בעצם, למרות הספקות הרבים שמוטלים בהגינות הבחינה, מוצאים לנכון מוסדות הלימוד להציבה כאחד מתנאי הקבלה לחוגים השונים? בעיקר משום שמספר המקומות מוגבל ונדרש כלי לבחירת המועמדים בעלי פוטנציאל ההצלחה הגבוה ביותר.

בשונה ממבחני בגרויות, או מבחנים פנימיים של חוגים שונים הבודקים את הידע והכישורים של הסטודנטים בתחום ספציפי, הסברה היא שהבחינה הפסיכומטרית היא כלי יחסית שוויוני והצלחתו של הנבחן פחות מושפעת מהרקע שלו, או מידע מקדים שרכש.

לצד הטענה כי מבחן פסיכומטרי מפלה נבחנים מסוימים, מחקרים מראים כי התאימות בין הצלחה בבחינה, לבין הצלחה בלימודים אקדמיים, היא יחסית גבוהה ולכן כלי זה נתפס כיעיל. בחינות הבגרות לעומת זאת, נחשבת ככלי פחות 'אחיד' להערכת כישוריהם של המועמדים.

זה לא סוד, שניתן למצוא הבדלים משמעותיים בין שיעורי ההצלחה של תלמידים בבחינות בגרות, מבתי ספר שונים. ניכר כי ישנם בתי ספר המכינים את תלמידיהם טוב יותר לקראת הבחינות ויתכן מאוד, שתלמיד מוכשר, עם פוטנציאל הצלחה גבוה, ישיג ציונים נמוכים בבגרויות בשל הכנה לקויה. בבדיקת התאימות בין הצלחה בבגרויות להצלחה במסגרת לימודים אקדמיים, נמצאה תאימות נמוכה יחסית.

סטטיסטיקה היא רק סטטיסטיקה

זה נכון, סטטיסטיקה אינה מעידה על הפרט, אלא רק על הכלל ורוב מוסדות הלימוד מכירים בכך ומאפשרים קבלת סטודנטים תחת 'תנאים מיוחדים', דרך ועדות חריגים. יחד עם זאת, כל עוד מוסדות הלימוד אינם יכולים לעשות שימוש בכלי משוכלל יותר לניבוי הצלחתם של המועמדים והבחינה הפסיכומטרית היא הכלי המדויק ביותר שקיים – המקומות המוגבלים בכל חוג מציבים אותה כתנאי קבלה חשוב.

הדבר נכון, בייחוד בתחומים כמו לימודי הנדסה, רפואי, לימודי משפטים וחוגים נוספים הדורשים ציון פסיכומטרי גבוה. במקצועות בתחום האומנות ותחומים שדורשים זיקה וכישורים ספציפיים יותר, משקלה של הבחינה פחות.

מיון מועמדים לפי הצלחה במבחן פסיכומטרי

רבים מסתכלים על הבחינה הפסיכומטרית וחושבים שמטרתה היחידה היא לשקף את הידע של הנבחן בתחום הכמותי, המילולי ובאנגלית. אלא שבפועל, הנבחנים ממוינים על פי שורה ארוכה בהרבה של פרמטרים, בניהם יכולת עמידה במצבי לחץ, מוטיבציה, יכולת התמדה, התעסקות בעיקר ולא בטפל, נחישות, יכולת תפיסה ועוד.

מי שהצליח להתמיד ולהשקיע בלימודי ההכנה לקראת מבחן פסיכומטרי, סביר שיצליח להתמיד בלימודים האקדמיים. מי הפגין יכולות תפיסה טובות וידע לשנן את חומר הלימוד, יפגין כישורים אלו גם בלימודיו. גם קרנות שונות המציעות מלגות לסטודנטים, משתמשות בבחינה כאחד הפרמטרים לזכאות.